הדרשות
של
דת הסיינטולוגיה

בריאן רונלד וילסון הוא הרידר (פרופסור חבר) אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת אוקספורד. מ-1963 עד 1993 הוא גם היה עמית במכללת All Souls, וב-1993 הוא נבחר כעמית אמריטוס.

במשך יותר מארבעים שנים הוא ערך מחקרים על תנועות מיעוט דתיות בבריטניה ומעבר לים (בעיקר בארצות-הברית, גאנה, קניה, בלגיה ויפן). עבודתו כללה את קריאת הפרסומים של תנועות אלה, ובכל מקום שזה היה אפשרי, גם מפגשים עם חברי הקהילה בפגישותיהם, בדרשות שלהם ובבתיהם, תוך הערכה ביקורתית של עבודותיהם של מלומדים אחרים.

הוא מחזיק בתואר ראשון בכלכלה (כלכלה) ו-Ph.D.‎ מאוניברסיטת לונדון, ותואר שני מאוניברסיטת אוקספורד. ב-1984, אוניברסיטת אוקספורד הכירה בערך עבודתו שפורסמה בכך שהעניקה לו תואר של דוקטור לספרות. ב-1992, האוניברסיטה הקתולית של לוּוֶן, בלגיה, העניקה לו את התואר של דוקטור לשם כבוד.

ב-1994, הוא נבחר לעמית באקדמיה הבריטית.

בזמנים שונים הוא החזיק במינויים הנוספים הבאים:

עמית בקרן חבר העמים הבריטי (קרן Harkness) באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, ארצות-הברית, 1958-1957;

פרופסור אורח, אוניברסיטת גאנה, 1964;

עמית של המועצה האמריקאית לחברות משכילות (American Counsel of Learned Societies), באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, ארצות-הברית, 1966 עד 1967;

יועץ מחקר בסוציולוגיה, אוניברסיטת פדובה, איטליה, 1968 עד 1972;

עמית אורח באגודה היפנית (Japan Society), בשנת 1975;

פרופסור אורח, האוניברסיטה הקתולית של Louvain, בלגיה, בשנים 1976, 1982, 1986, 1993;

פרופסור אורח, אוניברסיטת טורונטו, קנדה, 1978;

פרופסור אורח לסוציולוגיה של דת, ויועץ למחקרים דתיים עבור אוניברסיטת Mahidol, בנגקוק, תאילנד, 1980 עד 1981;

עמית אורח, מכללת Ormond, אוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה, 1981;

פרופסור אורח, אוניברסיטת קווינסלנד, אוסטרליה, 1986;

פרופסור אורח, אוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה, קליפורניה, ארה"ב, 1987;

פרופסור אורח, אוניברסיטת Soka, Hachioji, יפן, 1997;

בשנים 1971 עד 1975 הוא היה הנשיא של 'הוועידה הבינלאומית לסוציולוגיה דתית' (Conférence Internationale de Sociologie Religieuse), ארגון בינלאומי העוסק בנושא זה; ב-1991 הוא נבחר לנשיא כבוד של ארגון זה, שנקרא כיום 'האגודה הבינלאומית לסוציולוגיה דתית' (Société Internationale de Sociologie des Religions).

חבר מועצה באגודה למחקר מדעי של הדת (ארה"ב) 1977-9;

במשך כמה שנים, עורך המשנה האירופאי של 'הז'ורנל למחקר מדעי של הדת';

במשך שש שנים, שימש כעורך שותף של 'הסקירה השנתית של מדעי החברה של הדת'.

הוא הרצה רבות על תנועות מיעוט דתיות בבריטניה, אוסטרליה, בלגיה, קנדה, יפן וארצות-הברית, ומדי פעם בפינלנד, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, נורבגיה ושוודיה.

הוא נקרא לשמש כעד מומחה בנושא כתות בבתי-משפט בבריטניה, צרפת, יוון, הולנד, ניו-זילנד ודרום-אפריקה, וסיפק תצהירים עבור בתי-משפט באוסטרליה, לטביה, רוסיה, ספרד וצרפת. הוא גם נקרא לתת חוות דעת מומחה כתובה בנושא תנועות דתיות עבור ועדת נושאי הפנים של בית הנבחרים הבריטי.

בין שאר עבודותיו, הוא פרסם אחד-עשר ספרים שהוקדשו במלואם או בחלקם לנושא של תנועות מיעוט דתיות:

'כתות והחברה: הסוציולוגיה של שלוש קבוצות דתיות בבריטניה', לונדון: Heinemann וברקלי: הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, 1961; הודפס מחדש, ווסטפורט, קונטיקט, ארה"ב: הוצאת גרינווד, 1978

'דפוסי הכיתתיות' (נערך) לונדון: היינמן, 1967

'כתות דתיות', לונדון: Weidenfeld and Nicholson; ניו-יורק: McGraw Hill, 1970 (פורסם גם בתרגום לצרפתית, גרמנית, ספרדית ויפנית)

'קסמים והמילניום', לונדון: Heinemann, ניו-יורק: Harper and Row, 1973

'שינויים בני ימינו בדתות', לונדון: הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1976 (פורסם גם בתרגום לאיטלקית ויפנית)

'ההשפעה החברתית של תנועות דתיות חדשות' (נערך), ניו-יורק, הוצאת רוז אוף שרון, 1981

'דת בפרספקטיבה סוציולוגית', אוקספורד: Clarendon Press, 1982 (פורסם גם בתרגום לאיטלקית, רומנית ובולגרית. תרגום ליפנית בהכנה)

'הממדים החברתיים של כתות', אוקספורד: Clarendon Press, 1990

זמן למזמור: הבודהיסטים של Soka Gakkaiבבריטניה, [עם ק'דובליר] אוקספורד: Clarendon Press, 1994 (תרגום יפני בהכנה).

'תנועות דתיות חדשות; אתגר ותגובה' [נערך בשיתוף עם ג׳יימי קרסוול] לונדון: Routledge, 1999

'אזרחים גלובליים: הבודהיסטים של Soka Gakkai בעולם' [נערך בשיתוף עם דיוויד מצ'סק] אוקספורד: Clarendon Press, 2000

הוא גם תרם יותר משלושים מאמרים על תנועות מיעוט דתיות לחיבורים שנערכו ולז'ורנלים מלומדים בבריטניה, בלגיה, קרואטיה, צרפת, גרמניה, הודו, יפן, הולנד, נורבגיה, שוויץ וארצות-הברית. הוא תרם מונחים ל-'אנציקלופדיה בריטניקה'; ל-'אנציקלופדיה למדעים חברתיים'; ל-'אנציקלופדיה של הדת', ל-Encyclopédie des religions (פריז) ול-Enciclopedia Italiana (רומא).

בין התנועות שהוא חקר היתה דת הסיינטולוגיה. הוא אינו, ומעולם לא היה, חבר בדת זו או באחד מהארגונים המסונפים שלה. המחקר שלו נערך בהתאם לעקרונות של אובייקטיביות חסרת דעות קדומות וניטרליות אתית, כפי שמקובל במסורת האקדמית של המדעים החברתיים.