כאשר ל. רון האברד כתב את הספר 'דיאנטיקה: המדע המודרני של בריאות הנפש', המגדיר תרפיה של פורקן באמצעות דיבור, הוא לא חשב, ככל שידוע לי, שהתוצאה בסופו של דבר תהיה דת או אמונה. מטרתו היחידה באותו הזמן היתה השאלה של איך לעזור לאנשים באמצעות תהליכים שעוסקים במיינד. במילים אחרות, הוא הטיל ספק בטיפול שסיפקו הפסיכואנליטיקנים.9 וכך הוא חיפש אחר מערכת פוטנציאלית אחרת שתוכל לעזור לאנשים ותאפשר להם להפוך לבעלי יכולת רבה יותר, כפי שהוא תיאר בספר הבסיסי 'דיאנטיקה', שפורסם לראשונה ב-1950.
במהלך המחקרים הנוספים שלו, האברד גילה שהאדם הוא יותר מאשר רק גוף או מיינד. הוא למעשה ישות רוחנית בת אלמוות, לה הוא קרא "תטן". התטן הוא האדם עצמו, לא גופו או מיינד או שום דבר אחר. זה לא משהו שיש לו, אלא מה שהוא. התטן הזה חי אינספור תקופות חיים קודמות, והוא ישרוד את מות הגוף הנוכחי. את המושג הזה בסיינטולוגיה של חיים קודמים ניתן להשוות לצורות הקארמה (סמסקרה) בבודהיזם.10
סיינטולוגיה מטפלת בטראומות העבר האלה באמצעות היישום של אודיטינג, שבו ניתן להסיר מהתטן את הנטל של התנסויות העבר האלה ולהפוך אותו ליותר מודע לעצמו כישות רוחנית.
על פי הדוקטרינה של סיינטולוגיה, התטן סובל מהנטל של התנסויות טראומתיות מתקופת החיים הנוכחית ומתקופות חיים קודמות, המאוחסנות במיינד ריאקטיבי. התנסויות אלה יכולות להמשיך לגרום לו להרגיש כאב או לפעול בצורה לא רציונלית ומונעות ממנו להשיג את מלוא מודעותו ויכולותיו הרוחניות. סיינטולוגיה מטפלת בטראומות העבר האלה באמצעות היישום של אודיטינג, שבו ניתן להסיר מהתטן את הנטל של התנסויות העבר האלה ולהפוך אותו ליותר מודע לעצמו כישות רוחנית. הוא מוצא את התשובות לשאלות כגון: 'מי אני?' או 'למה אני?' ככל שהאדם משיג מודעות רוחנית גדולה יותר באמצעות אודיטינג הוא גם לומד לחיות חיים מלאים יותר ואתיים יותר בכל תחומי הקיום, שנקראים בסיינטולוגיה 'שמונה הדינמיקות'. נראה שכל אדם קיים ומבקש להשיג הישרדות בשמונה דינמיקות, המתוארות כדלהלן:
הדינמיקה הראשונה: הדחף הדינמי לשרוד בתור אינדיבידואל.
הדינמיקה השנייה: הדחף לשרוד דרך סקס ומשפחה.
הדינמיקה השלישית: הישרדות כקבוצה. זה כולל את כל הקבוצות, כגון העבודה, בית-הספר, מועדון וכו'.
הדינמיקה הרביעית: הדחף לשרוד למען כל המין האנושי.
הדינמיקה החמישית: הדחף לשרוד למען כל צורות החיים, הן צמחים והן חיות.
הדינמיקה השישית: הדחף לעבר הישרדות של העולם הפיזיקלי, לרבות כל החומר, האנרגיה, המרחב והזמן.
הדינמיקה השביעית: הדחף לשרוד כישויות רוחניות – הממד הרוחני.
הדינמיקה השמינית: הדחף לשרוד בתור האינסוף או הישות העליונה.
אפשר לחשוב על הדינמיקות האלה כמעגלים בעלי מרכז משותף, כשכל דינמיקה גבוהה יותר מקיפה את אלה מתחתיה. אודיטינג (ייעוץ רוחני אחד-על-אחד שהוא העיסוק המרכזי של סיינטולוגיה) מטפל בכל הדינמיקות ומעלה את המודעות והאחריות של האדם בכולן, לרבות מערכת היחסים שלו עם הממד הרוחני ועם אלוהים.
המושג של 'הישות העליונה' או 'הדינמיקה של האלוהים' נמצא בכל רחבי הדוקטרינה של סיינטולוגיה. בעוד שלסיינטולוגיה אין דוֹגמה ספציפית לגבי הצורה שאותה לובשת הישות העליונה. הדוגמה הדתית מגדירה שהצורה הזאת היא של אלוהים-בורא הנמצא בשיאו של כל הקיום. קיומו ותפקידו של האלוהים נראה, לדוגמה, בעיקרי האמונה של דת הסיינטולוגיה:
אנו, בני הדת, מאמינים
שכל בני האדם ללא הבדל גזע, צבע או אמונה, נבראו עם זכויות שוות.
שלכל בני האדם יש זכויות שלא ניתן לשלול מהם לבחור את התחומים הדתיים שלהם ולעסוק בהם.
שלכל בני האדם יש זכויות שלא ניתן לשלול מהם לחיות את חייהם.
שלכל בני האדם יש זכויות שלא ניתן לשלול מהם להיות שפויים.
שלכל בני האדם יש זכויות שלא ניתן לשלול מהם להגן על עצמם.
שלכל בני האדם יש זכויות שלא ניתן לשלול מהם ליצור, לבחור, לסייע או לתמוך בארגונים, בדתות ובממשלות שלהם.
שלכל בני האדם יש זכויות שלא ניתן לשלול מהם לחשוב בחופשיות, לדבר בחופשיות, לכתוב בחופשיות את דעותיהם שלהם, ולהתנגד לדעותיהם של אחרים או לבטא אותן או לכתוב עליהן.
שלכל בני האדם יש זכויות שלא ניתן לשלול מהם לברוא את בני מינם.
שלנשמות בני האדם יש את הזכויות של בני האדם.
שאין לנתק מהדת את לימוד המיינד והריפוי של מחלות שמקורן נפשי, ואין להתעלם מהם בתחומים שאינם דתיים.
ושלאף נציגות למעט הבורא אין את הכוח להשהוֹת או לבטל את הזכויות האלה, באופן גלוי או סמוי.
ואנו, בני הדת, מאמינים
שהאדם הוא טוב ביסודו.
שהוא מבקש לשרוד.
שהישרדותו תלויה בו עצמו ובזולתו, ובהשגת אחווה עם היקום.
ואנו, בני הדת, מאמינים שחוקי האל אוסרים על האדם
להרוס את בני מינו.
להרוס את שפיותו של אחר.
להרוס או לשעבד את נפשו של אחר.
להרוס או להפחית את הישרדותם של בני לווייתו או של קבוצתו.
ואנו, בני הדת, מאמינים
שהנפש יכולה להינצל
ושהנפש לבדה עשויה להציל או לרפא את הגוף.
בנוסף לאודיטינג, סיינטולוגים מחפשים גם הארה באמצעות הלימוד של כתביו של ל. רון האברד או על-ידי הקשבה להרצאות המוקלטות שלו, וקיים מספר עצום שלהן. הלימוד הזה, שנקרא הכשרה, הוא העיסוק הדתי העיקרי השני בסיינטולוגיה, בנוסף לאודיטינג.
לסיינטולוגיה יש גם 'תוכנית Purification' (טיהור) שמשתמשת בשילוב של פעילות גופנית, ויטמינים וסאונה כדי להסיר מהגוף סמים, כימיקלים ומזהמים אחרים שמונעים התקדמות רוחנית. זה חלק מניהול של "חיים מאוזנים" (זהו גם רעיון מרכזי ב-'כנסיית ישוע הנוצרי של הקדושים בני זמננו', המורמונים), שעוזר לאדם להגיע אל הדינמיקה השמינית והגבוהה ביותר, שהיא "הדינמיקה של האלוהים".11
יועצים רוחניים של סיינטולוגיה מקיימים גם טקסי נישואין, הלוויות, הטבלות וייעוץ רוחני, תוך שימוש בטקסים ובסמלים ייחודיים לסיינטולוגיה.
סיינטולוגיה מחזיקה בערך באותה השקפה על דוֹגמה כמו רוב הדתות האחרות. היא מציגה את הדוֹגמה כעניין של עובדה אובייקטיבית12 אבל לא משתמשת במילה, כפי שעושה הכנסייה הקתולית שבה הדוֹגמות מקובעות לנצח (מועצת הוותיקן, 1870).
האברד הכריז שהעיקרון הראשון הוא שהחוכמה מיועדת לכל אחד. העיקרון השני הוא שהחוכמה חייבת להיות ניתנת ליישום, והעיקרון השלישי הוא שהחוכמה היא בעלת ערך רק אם היא נכונה או אם היא פועלת. ל. רון האברד אמר: "סיינטולוגיה תתקדם כל עוד היא משיגה תוצאות".13
