כחלק בלתי נפרד מהמושג החוקתי של חילוניות בצרפת, אין המדינה מכירה בהשתייכות לקבוצה דתית. (ראה Dogru v. France (2009) 49 EHRR 8, §18). כל הקהילות הדתיות בצרפת מבצעות את הפעילויות שלהן כהתאחדויות תחת חוק ההתאחדויות של 1901 ו/או בכפוף לחוק של 1905 על הפרדת הדת מהמדינה * וארגון הסיינטולוגיה אינו יוצא מן הכלל. הוא רשום כדין כארגון דתי בשתי צורות, שמצהירות בבירור את המטרות הדתיות והטקסיות שלו. מכאן, המעמד החוקי הרשמי של ארגון הסיינטולוגיה בצרפת אינו שונה מזה של הקבוצות הדתיות העיקריות, כגון הקתולים, הפרוטסטנטים, המוסלמים והיהודים. (ראה, e.g., Cha’are Shalom Ve Tsedek v. France [GC], no. 27417/95, §§ 22, 45 and 46, ECHR 2000‑VII).
״... עריכת טקסים דתיים על-ידי הציבור יהיו מובטחים גם על-ידי התאחדויות הפועלות על פי החוק מה-1 ביולי 1901 ..., ובהתאם לדרישות של סעיף 25 של החוק מה-9 בדצמבר 1905.״