ארגון הסיינטולוגיה בקליפורניה מינה את המחבר של דו"ח זה לחקור את השאלה אם סיינטולוגיה היא דת בהיבט המשפטי. המחבר הסכים לקחת על עצמו משימה זו (ללא תשלום) באמצעות ראיונות עם חתך מייצג של חסידים של דת הסיינטולוגיה ברחבי המדינה בזמנים ובמקומות על פי בחירתו.
בחודשים יוני, יולי ואוגוסט של 1980 נערכו ראיונות עם 21 אנשים אשר נבחרו באקראי במוסדות סיינטולוגיה בסקרמנטו, קליפורניה; אלבקרקי, ניו-מקסיקו; וושינגטון די-סי; וקלירווטר, פלורידה. כל ריאיון ביקש לברר כיצד המרואיין נחשף לסיינטולוגיה, מהו הקשר שלו או שלה לתנועה בזמן הווה, איזו פונקציה היא ממלאת לו או לה בחיים, ומה ההבדל שעשתה סיינטולוגיה עבורו או עבורה בהבנה של השאלות האולטימטיביות של הקיום.
המטרה של הראיונות לא היתה להגדיר את התורה או את עיקרי האמונה של סיינטולוגיה, אלא להבין מה סיינטולוגיה עושה עבור חסידיה. הגישה היתה דומה לזו שננקטה בבית-משפט בקליפורניה במקרה של כנסיית אחוות האנושות נגד מחוז אלמדה, מההיבט של בדיקה אם הארגון הזה שאינו תיאיסטי זכאי לפטור ממס על נדל"ן בתוקף היותו "דת":
לפיכך השאלה היחידה במקרה כזה היא השאלה האובייקטיבית אם האמונה תופסת את אותו המקום בחייהם של המאמינים, אשר תופסות האמונות האורתודוקסיות בחייהם של רוב המאמינים, ואם קבוצה מסוימת אשר טוענת לקבלת הפטור מתנהלת באותה צורה שבה מתנהלות קבוצות המוכרות כדתיות.
153 Cal.App.2d at 6920
המרואיינים כללו 13 גברים ו-8 נשים, כאשר שמונה מהם הם עובדי הארגון במשרה מלאה ו-13 במשרה חלקית. כמה מהם היו חברים בתנועה למשך כשנה בלבד, בעוד שאחרים היו חברים בתנועה במשך שנים רבות (עד 18 או 20 שנה). בעוד שהיה גיוון משמעותי בתגובות, בראיונות האחרונים צץ מעט מאוד חומר "חדש", כאשר הרוב היה חזרה על מידע וחוויות אשר עלו כבר בראיונות הקודמים. לפיכך, במובן מסוים, נוצרה הרגשה של הגעה ל-"רוויה" מבחינת עומק המידע אשר התקבל בתשובה לשאלות אשר נשאלו.
המראיין ניסה שלא לכוון את המשיבים ולשאול שאלות פתוחות במידת האפשר, תוך כדי התייחסות למושגים ורעיונות אשר הוזכרו על-ידי המשיבים, בניגוד להצגת שאלות בצורה קרה באופן של ראיון מוכן מראש. השאלות לא התייחסו ל-"דת" עד שהמשיבים העלו זאת, אלא התמקדו בכיוון של "מה סיינטולוגיה עשתה עבורך".
הערה: הסופר היה המנהל של תחום החירות הדתית במועצה הלאומית של כנסיות ישו בארה"ב (1990-1960) ויועץ בתחום חירות דתית (1990 והלאה). הסופר לוקח אחריות מלאה ובלעדית על מחקר זה וממצאיו. אין לייחס אותם למועצה הלאומית של כנסיות ישו בארה"ב או לאחת מהדתות החברות בה.
