האם סיינטולוגיה
היא דת?

על פי דיווחים, מס ההכנסה האמריקני משתמש בתיאור בן 13 חלקים של המושג דת, אשר מעולם לא הוגדר כתקנה באופן רשמי. הוא מכיל 13 מסמנים, תכונות או קריטריונים, אשר, כפי שאומר מס ההכנסה האמריקני בנדיבות, אין בהכרח צורך שיתקיימו כולם על מנת לזהות "דת". [מקור: ברוס הופקינס, "החוק לארגונים הפטורים ממס" 134 (מהדורה שלישית 1979).]

1. "קיום נפרד מבחינה חוקית". ארגון הסיינטולוגיה רשום כישות משפטית באופן רשמי במחוזות רבים בארצות-הברית ובמקומות אחרים. (מספר דתות ידועות או כנסיות אינם רשומים, כמו הכנסייה האפיסקופלית או הכנסייה המתודיסטית המאוחדת, לפחות ברמה הארצית.)

2. "עיקרי אמונה מוכרים וצורה של סגידה". בארגון הסיינטולוגיה קיימים עיקרי אמונה אשר תלויים בשטחי הארגון. כפי שצוין לעיל, אין לסיינטולוגיה, והיא לא מעמידה פנים שיש לה, צורה כלשהי של סגידה במובן הנוצרי-יהודי.

3. "הנהגה כנסייתית ברורה ומובהקת". כמצוין לעיל, בארגון הסיינטולוגיה קיימת מערכת מפורטת של ארגונים וניהול, ברמה המקומית, הארצית והבינלאומית. אך השאלה אם מערכת זו הינה "כנסייתית" תלויה בשאלה אם הארגון הינו "דתי".

4. "תקנון פורמאלי של תורה וידע". מלבד התקנון הרומאי-קתולי של החוק הכנסייתי, לעתים נדירות נמצא אוסף של "תורה וידע" מקיף ונרחב כמו ההנחיות והמדריכים הרשמיים של סיינטולוגיה. השאלה אם אלו "תורה וידע" במובן שאליו התכוון מס ההכנסה, מחזירה אותנו שוב לשאלה אם התוכן הינו "דתי".

5. "היסטוריה דתית מובהקת". גם קריטריון זה הינו מעגלי. יש לסיינטולוגיה היסטוריה "מובהקת" למדי המכסה את התפתחותה מאז הקמתה בתחילת שנות ה-50, אך השאלה אם הדבר מהווה היסטוריה "דתית" תלויה בשאלה אם סיינטולוגיה הינה "דת".

6. "חברוּת אשר אינה מקושרת עם שום ארגון או קבוצה דתית אחרים". תכונה זו של ייחודיות הינה מאפיין של רוב הדתות המערביות לאחרונה, אבל לא של דתות ה-"מסתורין" של רומא. באיזור התקופה של 200 לפנה"ס עד ל-200 לספירה; אדם יכול היה להיות בעת ובעונה אחת מאמין של מית'רה, של אייזיס ואוסיריס ושל דיוניסוס. בנוסף, בלעדיות מוחלטת איננה מאפיין של כמה מדתות המזרח. סיינטולוגיה אינה טוענת להיות הצורה "האחת והיחידה" של אמונה, בניגוד לרוב האמונות המערביות, אך בפועל נראה כי היא תופסת את תשומת הלב של המאמין, וכך מונעת עניין רב במערכות אחרות של אמונה דתית, ובצורה זו מספקת או משככת את הצרכים הדתיים ואת האינטרסים של מאמיניה.

7. "ארגון שלם של יועצים רוחניים מוסמכים אשר משרתים את הקהילות שלהם ואשר נבחרו לאחר סיום מסלול לימודים מוגדר". אם יש בסיינטולוגיה משהו בשפע, אלו "יועצים מוסמכים" אשר סיימו "מסלול לימודים מוגדר". היחס בסיינטולוגיה בין "צוות" או עוסקים במקצוע במערכת שעות מלאה לבין עוסקים במקצוע באופן חלקי הינו גבוה באופן בלתי רגיל, כאשר "מרכז" מכיל מספר אנשי צוות, "ארגון" מכיל עשרות, ומרכז ראשי כמו לוס-אנג'לס או קלירווטר מכיל מאות. לב ליבה של סיינטולוגיה הינו "מסלול לימודים מוגדר", כולל "קורס יועץ רוחני" הנדרש מכל מי שרוצה להיות מוכשר כאודיטור. המשפט "משרתים את הקהילות שלהם" קשה יותר להחלה כאן, מכיוון שבסיינטולוגיה לא קיים קשר ישיר בין יועץ רוחני וקהילה כפי שקיים ברוב הזרמים הפרוטסטנטיים. הדפוס דומה יותר לקהילה הקתולית, עם מספר כמרים ונזירות אשר משרתים ביחד מאות או אלפים של חברי קהילה. (מצד שני, במספר דתות מוכרות, כמו "קווייקרים מסורתיים" ו-"כנסיית ישו, מדען" לא קיימים "יועצים רוחניים" כלל, וחלק מהן אינן דורשות מהמטיפים שלהן "מערכת לימודים מוגדרת".)

8. "ספרות משל עצמה". במספר דתות, תכונה זו אינה קיימת. בסיינטולוגיה היא קיימת. לסיינטולוגיה יש מספיק "ספרות משל עצמה" כדי לכסות את כל הדתות פעמיים – אם זאת ספרות "דתית".

9. "מקומות סגידה מבוססים". ישנם הרבה בניינים או מתקנים מבוססים של סיינטולוגיה ברחבי המדינה. הם אינם "מקומות סגידה" במובן הקונבנציונאלי. השאלה אם הם בכל זאת מקומות של עיסוק דתי תלויה בשאלה אם סיינטולוגיה היא דת.

10. "קהילות סדירות". לסיינטולוגיה יש מרכזים אשר אליהם מגיע באופן קבוע חוג לקוחות סדיר לצורך השירותים אשר סיינטולוגיה מספקת, בעיקר קורסים וייעוץ. בסיינטולוגיה אין הרבה אסיפות כלליות אשר מצופה מחברי הקהילה להגיע אליהם לפעילויות חברתיות. אלו אשר נרשמים לקורסים בסיינטולוגיה חותמים על טופס אשר מתאר את המועמד כחבר ב-"כנסיית הסיינטולוגיה הבינלאומית", והרישומים של כל הבקשות / נרשמים / חברים האלו נשמרים, כאשר רובם מתקדמים למשך תקופה ארוכה או קצרה דרך כמות השלבים הרבה של אודיטינג והכשרה הנקראת "הגשר", אשר הרמות הגבוהות שלו ניתנות להשגה רק בלוס-אנג'לס ומספר מרכזים אחרים, והרמות הגבוהות ביותר רק בקלירווטר, פלורידה, הארגון הראשי של סיינטולוגיה בחצי הכדור המערבי.

לכן אפשר לומר שלכל מרכז סיינטולוגיה יש קהל יציב וקבוע למדי, דומה בכמות ההגעות, העזיבות, ההתמדה והדעיכה ל-"קהילות הסדירות" של דתות מקובלות יותר. השאלה אם הדבר שווה ערך לקהילות מקובלות שוב תלוי בשאלה אם סיינטולוגיה היא דת.

11. "שירותים דתיים סדירים". כפי שצוין קודם לכן, בסיינטולוגיה קיים שירות סופשבוע סדיר למדי, לפחות כך דיווחו המשיבים. למרות שהוא לא מאופיין כ-"סגידה", הוא עשוי להיחשב כ-"שירות דתי סדיר" – אם סיינטולוגיה היא דת. שירותי בית התפילה ובתי התפילה – כגון לבוש אנשי הדת, סמל הצלב אשר שונה, התארים הכנסייתיים והטרמינולוגיה – נראים כמושאלים מהצורות השכיחות והמקובלות של הנצרות יותר מאשר פיתוחים של סיינטולוגיה עצמה.1 עם זאת, הרבה דתות חדשות משאילות דברים שונים מדתות ותיקות יותר על מנת להשיג "צבעי הסוואה". בפטיסטים וקווייקרים השיגו לבסוף הכרה כדתות ללא הסתמכות על סמלים דתיים מקובלים של זמנם וללא היתרון של אנשי דת, אך הם ספגו רדיפה דתית חמורה בדרך. המצב צריך להיות כזה שדתות חדשות לא יהיו חייבות לחקות את הסמלים והצורות החיצוניות של דתות ותיקות על מנת לשרוד, אלא להתקבל כפי שהן. בכל אופן, המרכיבים הסימבולים האלו לא שיחקו שום תפקיד בהסקת המסקנות שלי לגבי אם סיינטולוגיה היא דת או לא.

12. "שירותי סופשבוע להדרכה דתית של צעירים". הראיות בנוגע לנקודה זו הינן דלילות ושנויות במחלוקת. חלק מהמרואיינים אמרו כי לסיינטולוגיה אין כאלו בתי-ספר עבור "ההדרכה הדתית של הצעירים", בזמן שלפחות אחד מהם אמר שיש כאלו בתי-ספר, ושהוא שלח את ילדיו לבית-ספר כזה בדטרויט. ישנן כמה דתות אשר מגדירות את עצמן אך ורק למבוגרים, ולכן אינן כוללות כאלו בתי-ספר. קריטריון זה גם הוא מעגלי, מכיוון שהשאלה אם הדרכה אשר ניתנה בבתי-ספר כאלו (במידה והם קיימים) הינה "הדרכה דתית" תלויה בשאלה המוקדמת אם סיינטולוגיה היא דת.

13. ובתי-ספר עבור ההכנה של יועצים רוחניים. סיינטולוגיה היא עצמה בית-ספר אחד עצום בעל אינסוף דרגות "עבור ההכשרה של היועצים הרוחניים שלה", במידה וניתן להחשיב את בעלי התפקידים אשר מוכשרים שם כ-"יועצים רוחניים", דבר אשר תלוי בין השאר בשאלה אם הם מייעצים בתחום הדת.

רוב הראיות המוזכרות לעיל אינן חד-משמעיות, אלא תלויות בסוגיה המרכזית עצמה: מה היא "דת"? פעל על פי אותה שיטה ועשה שימוש בתוצאות ההחלטה בזיהוי "דת", לא על פי התוכן או המבנה שלה, אלא על פי תפקידה. (ראה U.S. v Seeger,‏ 380 U.S. 163 (1965)‎,‏ Welsh v. U.S.‎,‏ 398 U.S. 333 (1970)‎,‏ Torcaso v. Watkins,‏ 376 U.S. 488 (1961)‎.‏)

הקריטריונים של מס ההכנסה האמריקני אינם רק מעגליים, הם גם בנוסף נוטים מאוד למה שמקובל כיום. הם נוצרו עבור המטרה בעלת הערך של ניפוי "כמרים בהזמנה בדואר" אשר נועדו לשמש כמקלטי מס, אך כפי שמבקר מסוים כתב לגביהם:

קריטריונים אלו דורשים שארגון יהווה דת על פי הדפוס המשתקף בכנסיות מהזרם הראשי ומהסוג המקובל ביותר. הם אינם מזהים את הסטייה המשמעותית מהמבנה הזה במספר ארגונים דתיים שהוכרו ככנסיות אמריקניות לפני זמן רב ... ישו וחבר מאמיניו בהחלט לא עמדו בקריטריונים האלו ... ייתכן כי אין זה חכם אף פעם להגדיר דת בהתבסס על מצבה המפותח, מאחר ומצבה הראשוני לא רק שאינו יציב, אלא בדרך כלל גם העדין והחשוב ביותר. בדיוק במצב ראשוני זה צריכה הדת ליהנות מהיתרון של הגנות דתיות.

– וורתינג, שרון, "דת ומוסדות דתיים תחת התיקון הראשון לחוקה" ב-Pepperdine Law Review 7:2 344-345