בין שאר הדברים, דתות הן ניסויים אנושיים ייחודיים ביצירה של זמן מקודש ומרחב מקודש. דתות מסמנות את הימים הקדושים בלוח שנה מקודש עבור קיום מנהגים, חגיגות או ימי הנצחה מיוחדים. דתות גם מסמנות מקומות קדושים – מקומות סגידה, מקומות התאספות, מקומות עלייה לרגל – עבור סוגים מיוחדים של פולחן. על-ידי השתתפות בזמן ובמרחב מקודשים, בני אדם מבססים את המחויבויות הדתיות שלהם בעולם.
כל הדתות, אפילו "תנועות דתיות חדשות", מוצאות דרכים להפוך זמן ומרחב למקודשים. בלוח השנה הדתי הבינלאומי של הסיינטולוגיה, לדוגמה, ה-11 בנובמבר מצוין בתור "יום הייסוד הלאומי, דרום-אפריקה", בו חוגגים את ההקמה של ארגון הסיינטולוגיה הראשון בדרום-אפריקה, הארגון שנוסד ביוהנסבורג ב-1957. למרות שהרצאות על סיינטולוגיה הוצגו ביוהנסבורג כבר ב-1955, ההקמה של ארגון הסיינטולוגיה הראשון שם סימנה את תחילתם של חיי דת סיינטולוגיים מאורגנים בדרום-אפריקה.
לאחר יותר מעשור של צמיחה, סיינטולוגיה נתקלה בהתנגדות מצד ממשלת דרום-אפריקה. בחסותה של מחלקת הבריאות, ועדת חקירה ממשלתית פורמאלית כונסה בין אפריל 1969 לדצמבר 1970 כדי לחקור את סיינטולוגיה. הוועדה, כשהגישה את הדו"ח שלה ב-1972, פרסמה המלצה לא מבוססת שסיינטולוגיה לא צריכה להיות מוּכּרת בתור מוסד דתי או דת בדרום-אפריקה.
אולם, למרות ההמלצה של ועדה זאת, סיינטולוגיה קיבלה רשות להירשם בתור ארגון ללא מטרות רווח. בלוח השנה הדתי של סיינטולוגיה, ה-16 בינואר מסומן בתור חג "יום ההכרה באפריקה" לציון היום ב-1975 שבו סיינטולוגיה הוכרה בתור ארגון ללא מטרות רווח בדרום-אפריקה. למרות זאת, סיינטולוגיה ממתינה להכרה משפטית מלאה, בהתאם להכרה שסיינטולוגיה קיבלה במקומות אחרים בעולם, כדת לגיטימית בדרום-אפריקה. כאשר זה יתרחש, חג חדש עשוי להתווסף אל לוח השנה הדתי של סיינטולוגיה.
בייצור של מרחב מקודש, סיינטולוגיה הקימה מקומות סגידה ברוב מרכזי הערים הראשיות במדינה. אחרי ארגון הסיינטולוגיה הראשון ביוהנסבורג, ארגוני סיינטולוגיה נוסדו בקייפטאון ב-1961, בפורט אליזבת ב-1962, בדרבן ב-1963 ובפרטוריה ב-1968. ב-1981 נוסד ארגון נוסף ביוהנסבורג, המשרת את צפון יוהנסבורג. כמו כל מקום קדוש אחר, הארגונים האלה הם אתרים לסוגים מיוחדים של פעילות דתית. יועצים רוחניים מוסמכים של סיינטולוגיה מציעים מגוון רחב של שירותים דתיים, כולל שירותי סופשבוע, ייעוץ רוחני וטקסי חתונות, הענקת שם והלוויות, שהופכים את האתרים הללו למרכזים חיוניים בחיי הדת של סיינטולוגיה.
סיינטולוגיה היא "פילוסופיה דתית יישומית. השאיפה שלה היא להביא את האדם להבנה של עצמו ושל חייו בתור being רוחני וביחס ליקום בכללותו". במילים אחרות, סיינטולוגיה מפתחת דרך דתית של להיות אנושי שבאה לידי ביטוי ביחס לממדים המקודשים והעל-אנושיים של החיים.
לפיכך, כמו בכל דת אחרת, סיינטולוגיה היא ניסוי אנושי ייחודי בייצור של זמן מקודש ומרחב מקודש. עם זאת, גם כמו בכל דת אחרת, סיינטולוגיה היא ניסוי אנושי ייחודי בלהיות אנושי. על-ידי ההגדרה שלה עצמה, סיינטולוגיה היא "פילוסופיה דתית יישומית. השאיפה שלה היא להביא את האדם להבנה של עצמו ושל חייו בתור being רוחני וביחס ליקום בכללותו".1 במילים אחרות, סיינטולוגיה מפתחת דרך דתית להיות אנושי שבאה לידי ביטוי ביחס לממדים המקודשים והעל-אנושיים של החיים.
הגדרות אקדמיות סטנדרטיות של דת נוטות להתמקד במאפיינים העל-אנושיים או הקדושים של העולמות הדתיים. לפי גישה של הגדרת דת שניתן למצוא את שורשיה בהגדרה של האנתרופולוג מהמאה התשע-עשרה א"ב טיילור, דת היא ביסודו של דבר ההתקשרות עם נשגבות על-אנושית. במונחים אלה, דת היא מערכת של אמונות ועיסוקים ביחס לרוחני, לעל-טבעי, או ל-beings על-אנושיים המתעלים מעל ועוברים מעבר לרמה השגרתית של הקיום האנושי. בגישה אחרת להגדרה של דת, שאת מקורה ניתן למצוא בעבודה של הסוציולוג אמיל דורקהיים, דת היא מערכת של אמונות ועיסוקים הקשורים לנושא מרכזי מקודש המאחדים קהילת אנשים. מנקודת מבט זו, דת ממלאת את החיים במשמעות ובעוצמה קדושות דרך אמונות במיתוסים ובתורות, באמצעות העיסוקים של פולחן ואתיקה, דרך התנסות אישית, ודרך צורות של ארגון חברתי.2
אין ספק שסיינטולוגיה, אשר צמחה מטכניקות של ריפוי רוחני של דיאנטיקה שנוסחו ב-1950 על-ידי המייסד שלה, ל. רון האברד, יכולה להיות מוגדרת בתור דת במסגרת ההגדרות הסטנדרטיות. אולם, דיונים אקדמיים נוטים להתעלם מהדינמיקות הפוליטיות של הכחשה והכרה המעורבים בהגדרה של דת. לפיכך, לפני תיאור המאפיינים הבסיסיים של דת הסיינטולוגיה, זה יהיה הכרחי לסקור כאן בקצרה את ההיסטוריה השנויה במחלוקת של ההכרה בדת בדרום-אפריקה.
