קיבלתי תואר ראשון בהצטיינות (1964) בפילוסופיה ומדעי המדינה ממכללת קונקורדיה, שבמורהד, מינסוטה, ארה"ב. התואר הראשון שלי בלימודי תיאולוגיה וקודש בהצטיינות (1967) הוא מבית-הספר לתיאולוגיה של הרווארד, אוניברסיטת הרווארד, בקיימברידג', מסצ'וסטס, ארה"ב. התואר השני שלי (1972) והדוקטורט בהצטיינות (1976) בלימוד דתי מיוחד הם מהמכון למחשבה נוצרית, מאוניברסיטת סנט מייקלס באוניברסיטת טורונטו, באונטריו, קנדה. הכותרת של עבודת המחקר שלי היתה "היסטוריה ואסכטולוגיה בכתבי ג'ונתן אדוארדס: ביקורת על התזה של היימרט".
לימדתי בקולג' קונקורדיה, במינסוטה (בקיץ 1966), באוניברסיטה הלותרנית של ווטרלו, ווטרלו, אונטריו (1967-1969), אוניברסיטת ווינדזור, ווינדזור, אונטריו (בקיץ, 1972, 1973), אוניברסיטת טורונטו, שלוחה, טורונטו, אונטריו (1972), ומכללת רניסון, אוניברסיטת ווטרלו, ווטרלו, אונטריו, מאז 1973. אני מחזיק בתפקיד של פרופסור לדת ותרבות במכללת רניסון, אוניברסיטת ווטרלו, בה אני גם פרופסור עמית בפקולטה ללימודי התפתחות חברתית. מאז 1982 הייתי חלק מהפקולטה המסייעת לקונסורציום ברפורמציה ההיסטורית של אוניברסיטת ווטרלו ושל אוניברסיטת גואלף. שימשתי כיושב הראש של המחלקה ללימודים דתיים באוניברסיטת ווטרלו (1987-1993) ואני כעת אחראי על בוגרי תואר שני בלימודים דתיים באוניברסיטת ווטרלו.
הייתי גם חוקר אורח באוניברסיטת קיימברידג', קיימברידג׳, בריטניה (1980), ובמכון ההודי של לימודי אסלאם, בניו-דלהי, הודו (1986), במכון ללימודי פילוסופיה מתקדמים של דר' ס', אוניברסיטת מדראס, במדראס, הודו (1987), באוניברסיטת המדארד, בניו-דלהי, הודו (1993), ובאוניברסיטת ניירובי, בניירובי, קניה (1994). הרציתי בהרבה אוניברסיטאות באסיה, באפריקה, באמריקה הלטינית, ובאירופה.
אני הסופר של ארבעה כרכים ללימודי דת: למי זה משנה: עוני, אנושות, קהילה, (פילדלפיה, 1969), עולם שבור בשל לחם שלא התחלקו בו, (ז'נבה, 1970), דת במפתח חדש (ניו-דלהי, 1992) ו- דקדוק של זמן, עצמי, וחברה אצל ג'ונתן אדוארדס (לואיסטון, ניו-יורק, 1993). בנוסף גם ערכתי (לבדי או במשותף) שנים-עשר כרכים נוספים בתחום לימודי דת כולל 'חקר תיאולוגיה של איחוד' (ניו-יורק, 1978), 'אלוהים: דיון בן זמננו' (ניו-יורק, 1982), 'הפנים הרבות של דת וחברה' (ניו-יורק, 1985), 'יוגן רוזנשטוק-הוסי: מחקרים בחייו ומחשבה' (לואיסטון, ניו-יורק, 1986), 'דו-שיח בין דתות: קולות למען גבול חדש' (ניו-יורק, 1989) 'פלורליזם, סובלנות, ודו-שיח' (ווטרלו, 1989). חיברתי עם דוריס ג'ייקובס מדריך קנדי בין-דתי (ווטרלו, 1993). פרסמתי יותר מארבעים מאמרים אקדמיים כולל "אמונה והיסטוריה בכתבי גרנט ליימנט", "אתיקה של מדיה", "קולנוע, דת, ותרבות פופולארית", "חטא וחברה", "תנחומי הפילוסופיה", "דתות חדשות: סוגיות ושאלות", "לעבר דקדוק של נפש בחברה", "שיח והבנה בין-דתיים", "המטרות של ישו: לעבר השיקום של הפרספקטיבה של השילוש הקדוש", "מ-דה ל-רה או האם ה-'עתיד של אונטולוגיה' דורש שיקום של התנסות/תחושה של נשגבות?", "הקומבה מלה: פסטיבל של התחדשות," ו-"לשמוע את הכוכבים מדברים: אונטולוגיה בלימודי דת". טווח הפרסומים שלי הוא על פני האיזור הנרחב של דת ותרבות אבל יכול להיות מחולק לפי האיזורים הבאים: I. תיאולוגיה ואתיקה, II. דת בצפון אמריקה, III. תנועות דתיות חדשות, ו-IV. דו-שיח בין דתי.
לימדתי לימודי דת במשך יותר מעשרים וחמש שנים. במכללת רניסון, אוניברסיטת ווטרלו, אני מלמד בדרך קבע קורסים על מסע חיפוש דתי, לימודי דת, ההיסטוריה של המחשבה הנוצרית, ומפגשים ושיחות בין דתיים המעסיקים את השיטות הנפוצות ללימודי דת אקדמיים, השוואתיים, היסטוריים וחברתיים. מפעם לפעם אני גם מלמד קורסים על דת ופוליטיקה, דת וספרות, דת וסרטים, והרציתי בקורס על אסכולות, כתות ותנועות דתיות חדשות. לימדתי גם קורסים של תואר שני על נצרות ודתות העולם.
מזה זמן רב אני חבר באגודה הקנדית ללימודי דת, באקדמיה האמריקאית לדת, האגודה התיאולוגית הקנדית, האגודה עבור ערכים בהשכלה גבוהה, האגודה המלוכנית האסיאתית, והאגודה ללימודים בודהיסטיים נוצריים. שימשתי כיועץ בוועידות בינלאומיות ובין-דתיות גדולות, לרבות הכינוס של דתות העולם (1985, 1990, 1992).
בתור מלומד של דת ותרבות, עסקתי בלימוד של תנועות דתיות חדשות מאז אמצע שנות ה-70. התעניינתי בהבנת המקורות, האמונות, העיסוקים ומערכות היחסים של תנועות חדשות אלה עם התרבות הרחבה יותר. (הרבה מהדתות החדשות הן לא "חדשות" במובן מעמיק כלשהו, אלא פשוט חדשות בחברה הצפון אמריקאית.) התעניינתי גם, ובאופן כלשהו הייתי גם משועשע, מהתגובה החזקה, ולעתים היסטרית, של סקטורים מהציבור לתנועות הדתיות החדשות. עשיתי חקר שדה נרחב במספר קהילות דתיות חדשות בקנדה, בארצות-הברית, ובהודו.
ביחס לסיינטולוגיה, נהייתי מודע לקהילה דתית חדשה זו באמצע שנות ה-70. אז פגשתי חברים בסיינטולוגיה בטורונטו ובקיטצ׳נר, אונטריו. התאפשר לי להשתתף בכמה פגישות בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 שהפגישו סיינטולוגים עם מלומדים של דת לדיון באמונות הבסיסיות ובעיסוקים של סיינטולוגיה. פגשתי כמה חברים בענפים האמריקאיים והבריטיים של סיינטולוגיה. היו לי שיחות ארוכות עם סיינטולוגים בנוגע לניסיון שלהם עם סיינטולוגיה וההשפעה שלה על חייהם. אני שומר על קשר מוגבל עם כמה סיינטולוגים קנדים עד היום. ביקרתי במרכזי סיינטולוגיה בקיטצ׳נר וברחוב יונג בטורונטו. מאז אמצע שנות ה-70 קראתי הרבה מהפרסומים העיקריים של סיינטולוגיה לרבות 'דיאנטיקה: המדע המודרני של בריאות הנפש', 'ספר-העזר ליועצים רוחניים מתנדבים', 'מהי סיינטולוגיה?' ו-'דת הסיינטולוגיה'. בנוסף, קראתי פרסומים של סיינטולוגיה העוסקים בסוגיות חברתיות עכשוויות לרבות שימוש בסמים, עיסוקים בתחום בריאות הנפש וחירות דתית. קראתי מאמרים וספרים אקדמיים, בעיקר על-ידי סוציולוגים של דת, על סיינטולוגיה.
