הבדיקה הקפדנית לעיל הצביעה על כך שבעולם מודרני עם דתות חדשות רבות, נדרשת נקודת מבט פתוחה יותר כלפי דת והמגוון העולמי שלה מאשר ההגדרות הצרות המתבססות על פרשנויות של המשמעות הלטינית של המושג "דתיות" אשר עדיין היום חוזרות ונשנות לעתים קרובות על-ידי כמה פקידי ממשל. חמשת המשתנים הנכללים בקטגוריה של דת הסיינטולוגיה הם 1. הקניין הרוחני, 2. רגשי, 3. פעיל, 4. חברתי ו-5. גורמים תרבותיים מפורטים לעיל תחילה באופן כללי ואז במקרה הספציפי הזה של סיינטולוגיה.
יש, לפי הדעה שלנו, סיבות רבות לכך שסיינטולוגיה יכולה להיחשב דת חדשה. באופן ספציפי מה שמשתלב בסיווגה היא העובדה שזו דת מודרנית שמוצאה מערבי – במובן המערבי ביותר של המילה "דת". זוהי בבירור צורת ביטוי של סוג זה של דתיות "חדשה" שהתפתחה בעולם המערבי תוך שימוש באמצעי התקשורת המודרנית של רשתות סוציו-תרבותיות בעת העברת המסר הדתי שלה לציבור רחב יותר.
במאמצים השאפתניים שלה להשתמש ביתרונות הרשתות המקיפות שלה היא הפכה לאחת מהדתות ה-"מודרניות" ו-"המדוברות" של העידן החדש שלנו.
במאמצים השאפתניים שלה להשתמש ביתרונות הרשתות המקיפות שלה היא הפכה לאחת מהדתות ה-"מודרניות" ו-"המדוברות" של העידן החדש שלנו.
הדבר המאפיין רבות ממה שנקרא דתות חדשות הוא שהן תויגו כ-"דתות" על-ידי אנשי אקדמיה במקום על-ידי האנשים העוסקים בנושא בעצמם. במקום לבסס כללים רשמיים יציבים, כמה תנועות דתיות חדשות מעדיפות להיות גופים לא מאורגנים בהחלט. לדוגמה, למספר רב של קבוצות ניאו-הינדו יוגה או מדיטציה אין שום ארגונים, והן שונאות להיחשב "דתות" בכלל. בהתפתחויות המאוחרות יותר שלהן, אם יהיה צורך, כמה מהן עלולות, עם זאת, להיות "רשומות", אולי אפילו בתור אגודות "מדעיות" בהתאם לחוקה הפדראלית או הארצית המסדירה את היווצרותן של אגודות "דתיות" וגופים אלטרנטיביים בארצותיהן.
מאז הקמתה ב-1954, כנסיית הסיינטולוגיה היתה אחת מכמה דתות חדשות שתמיד מזוהות עם הארגונים שלהן ועושות מאמצים חזקים להיות מוכרות כגופים דתיים. ואכן, סיינטולוגיה הוכרה בתור "כנסייה" ו-"דת" על-ידי גופים רשמיים רבים בתרבויות שונות ברחבי העולם.
התורה וכנסיית הסיינטולוגיה עצמה קשורות לעובדה שהן מבוססות על החזון של האדם האמריקאי המודרני שנולד במאה ה-20 ומי שהעדיף לכתוב ולתת הרצאות לציבור במקום להטיף את המסר שלו. הרעיון של דת לא בא לידי ביטוי בכתבים הראשונים ובתורתו של ל. רון האברד, שניסו להיות תהליך ניסיוני פסיכו-פילוסופי. לכן, דיאנטיקה הפכה לסיינטולוגיה רק לאחר שהאברד גילה את הממד הרוחני והקשרים הרוחניים שלה לדתות עולם עתיקות במחקרים שבאו לאחר מכן.
הרקע למשנתה של סיינטולוגיה נמצא במסורות דתיות ופילוסופיות רבות. המסר של "דת של ספר" שפותח והוצהר על-ידי המייסד שלה מוקלט ושמור בנאמנות על-ידי הקובץ של כתבי הקודש. הם, ככלל, מספקים מקור להתנסויות דתיות, טקסים ופעולות נוספות כמו גם את המבנה החברתי של הכנסייה עם הדוגמאות התרבותיות שלה.
הארגון החברתי המקיף של כנסיית הסיינטולוגיה עם כל הרשתות והתשתיות התרבותיות שלה הוא עדות חשובה לאופיו כחברה שניתן לאפיין אותה בצורה טובה ביותר בתור גוף "דתי". הארגון הימי, המיתולוגיה הימית של המסדר הדתי שלו, מהווה את הבסיס למבנה החברתי שלו עבור אלה שהחליטו להקדיש את חייהם באופן מלא ונצחי לשאיפות של הכנסייה.
בהתבסס על המגעים שיצרנו בארצות הסקנדינביות עם כמה מחברי הכנסייה בהנהלה הראשית האירופאית והבינלאומית, הבחנו בכך שעבור אנשים אלו הכנסייה נותנת מודלים לניהול אורח חיים וניסיונות כאלו שניתן לקרוא להם דתיים ברמות החיבה וברמות הקונטיביות.
לפיכך, מצאנו שסיינטולוגיה היא דת.
